מזונות רבים מאוחסנים בקופסאות מתכת, והאריזה כוללת תה, עוגות ירח, סוכריות ועוד. אולם שיטות הייצור של קופסאות מתכת שונות מימי קדם ועד ימינו. היום אחלוק את הידע הזה לכולם.

השיטה המסורתית לייצור פחיות מתכת היא תחילה לחתוך את החסר של יריעת הברזל לריבועים, לאחר מכן לגלגל את הריק לעגול (פשוט) ולאחר מכן להלחים את קו המפרק האורכי הנוצר ליצירת אטם צדדי, קצה אחד של הגליל (כלומר התחתית של פח המתכת ומכסה הקצה העגול נוצרים באופן מכאני לאוגן ומגולגלים ואטומים (זהו תפר כפול) כדי ליצור את גוף פח המתכת עם המוצר ולאחר מכן הפחית אטומה מכסה מכיוון שפחית מתכת זו מורכבת משלושה חלקים: התחתית, הגוף והמכסה, שיטת ייצור פחיות המתכת בשלושה חלקים לא השתנתה הרבה ב-150 השנים האחרונות. זה רק מידת האוטומציה ודיוק העיבוד על מנת לשפר, בשנים האחרונות, הריתוך של אטם הצד השתנה לריתוך היתוך.
בתחילת שנות ה-70 הופיע עיקרון חדש לייצור פחיות. על פי עיקרון זה, גוף הפחית ותחתית הפחית הם חלק אינטגרלי, אשר מחורר באמצעות לוח עגול.
הוא נלחץ לתוך המוצר ולאחר מכן אטום. זוהי פחית שני חלקים. לפחית מתכת זו שתי שיטות גיבוש: שיטת ניקוב, דילול ושרטוט (כלומר שיטת ניקוב ושרטוט) ושיטת ניקוב ואז ניקוב (כלומר שיטת ציור עמוק, אלו הטכנולוגיה עצמה אינה שיטת ניקוב חדשה. שימש לייצור כדורים ופחיות כבר במלחמת העולם הראשונה. ההבדל הוא השימוש במתכת דקה במיוחד ומהירות הייצור הגבוהה (ייצור שנתי של מאות מיליוני כוכבים).

